ירושה על פי דין: מי היורשים וכיצד מתחלק העיזבון

מתי חלה ירושה על פי דין

ירושה על פי דין חלה בכל מקרה שבו אין צוואה תקפה. היא חלה גם כשקיימת צוואה שאינה מקיפה את כל הרכוש: החלק שלא הוזכר בה מתחלק לפי החוק. הכלל הבסיסי הוא שבמות אדם עובר עיזבונו ליורשיו, כלומר הזכויות עוברות כבר במועד הפטירה, אך כדי לממש אותן מול הבנקים ולשכת רישום המקרקעין נדרש צו ירושה.

חשוב להבחין בין שני מונחים שמתבלבלים לעיתים קרובות: העיזבון הוא מכלול הנכסים, הכספים והחובות שהותיר הנפטר, והירושה היא הזכות של כל יורש לחלק ממנו. החוק קובע חלוקה שווה בין הילדים, בנים ובנות כאחד. בהסכמת כל הצדדים אפשר להגיש את הבקשה גם לבית דין דתי מוסמך, שידון בה לפי סמכותו.

מי היורשים על פי חוק הירושה

בן או בת הזוג של הנפטר יורשים בכל מקרה, בשיעורים שנפרט בהמשך. את שאר הקרובים מחלק החוק לשלוש קבוצות, המכונות פרנטלות, לפי סדר קדימות ברור: כל עוד יש יורש בקבוצה קרובה יותר, הקבוצה הבאה אינה יורשת כלל.

1. פרנטלה ראשונה: הילדים וצאצאיהם. הילדים יורשים בחלקים שווים, ואם ילד נפטר לפני המוריש, ילדיו נכנסים בנעליו ומתחלקים בחלקו.
2. פרנטלה שנייה: ההורים וצאצאיהם, כלומר האחים והאחיות. הם יורשים רק אם לא נותרו לנפטר ילדים או נכדים.
3. פרנטלה שלישית: הורי ההורים וצאצאיהם, כלומר הסבים והסבתות, הדודים ובני הדודים. הם יורשים רק בהיעדר יורשים בשתי הקבוצות הקודמות.

בן זוג ידוע בציבור זכאי לרשת כאילו היה נשוי, ובלבד שבני הזוג ניהלו משק בית משותף ואף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר בעת הפטירה. אם לא נותר לנפטר אף קרוב מבין המנויים בחוק, העיזבון עובר למדינה. יורש חייב להיות בחיים במות המוריש, וגם ילד שנולד בסמוך לאחר הפטירה נחשב יורש.

חלוקת ירושה בין בן זוג לילדים

בן או בת הזוג מקבלים תחילה, מחוץ לחלוקה, את מיטלטלי משק הבית המשותף, ובכללם רכב המשפחה שנהוג לראותו כחלק ממשק הבית. משאר העיזבון נקבע החלק לפי הרכב המשפחה:

• כשיש ילדים, נכדים או הורים לנפטר: בן הזוג מקבל מחצית מהעיזבון, והמחצית השנייה מתחלקת בין הילדים בחלקים שווים, ובהיעדר ילדים ונכדים היא עוברת להורי הנפטר.
• כשאין ילדים והורים, אך יש אחים, צאצאיהם או סבים: בן הזוג מקבל שני שלישים מהעיזבון.
• באותו מקרה, אם בני הזוג היו נשואים שלוש שנים לפחות והתגוררו יחד בדירה שהיא חלק מהעיזבון: בן הזוג מקבל את מלוא חלקו של הנפטר באותה דירה, ובנוסף שני שלישים מיתרת העיזבון.
• כשלא נותרו לנפטר קרובים כלל: בן הזוג יורש את העיזבון כולו.

זכויות בן הזוג מכוח חוק יחסי ממון או מכוח הסכם ממון אינן באות במקום חלקו בירושה אלא בנוסף לו. זו נקודה שמובילה לא מעט מחלוקות, במיוחד במשפחות עם ילדים מנישואים קודמים, ולכן היא מהסיבות המרכזיות לערוך צוואה מסודרת מבעוד מועד.

ירושה על פי דין בין אחים

כשמדברים על חלוקת ירושה בין אחים מתכוונים לרוב לאחת משתי סיטואציות. הראשונה, ילדיו של הנפטר מתחלקים ביניהם בעיזבון, תמיד בחלקים שווים, בין שהם שניים ובין שהם חמישה. השנייה, הנפטר לא הותיר ילדים ולא הורים בחיים, ואז יורשים אותו אחיו ואחיותיו בחלקים שווים, ובמקום אח שנפטר קודם לכן נכנסים ילדיו.

אם לנפטר יש בן או בת זוג, ואין לו צאצאים ואף לא הורים בחיים, בן הזוג מקבל שני שלישים והאחים מתחלקים בשליש הנותר. לא מעט מהסכסוכים בין אחים אינם נוגעים כלל לשאלה מי יורש, אלא לשאלה מה עושים עם הנכסים בפועל, ובעיקר עם דירת ההורים. הסדר מוסכם שנעשה מוקדם, כל עוד הצדדים מדברים זה עם זה, זול ומהיר בהרבה מהליך משפטי.

דירת מגורים בירושה: איך מחלקים בפועל

בדרך כלל הדירה היא הנכס המרכזי בעיזבון, ויש שלוש דרכים עיקריות לטפל בה. אפשר לרשום את הזכויות על שם כל היורשים לפי חלקיהם, כך שכל אחד נרשם כבעל חלק בדירה; אפשר למכור את הדירה ולחלק את התמורה לפי אותם שיעורים; ואפשר לערוך הסכם בין יורשים שבו אחד היורשים מקבל את הדירה כולה ומאזן את חלקם של יתר היורשים בכסף או בנכסים אחרים מתוך העיזבון.

כשאין הסכמה, כל שותף רשאי לדרוש את פירוקו של השיתוף, והפתרון עובר לתביעה של פירוק שיתוף במקרקעין, שבסופה הנכס נמכר או מחולק בין השותפים. חשוב לזכור שאם העיזבון כולל משק חקלאי שחלוקתו תפגע ביכולת קיומו, החוק מורה להעבירו ליורש אחד שמסוגל לקיימו, והוא מפצה את השאר.

מה לא נחשב חלק מהעיזבון ומה קורה עם המס

לא כל מה שנשאר אחרי אדם מתחלק לפי חוק הירושה. כספים שמשולמים עקב פטירה מכוח פוליסת ביטוח חיים, קופת גמל או קרן פנסיה משולמים למוטבים שנרשמו באותם גופים, והם אינם נכללים בעיזבון, אלא אם נקבע אחרת. לכן חשוב לבדוק מדי כמה שנים מי רשום כמוטב, שכן רישום ישן עלול לסתור לחלוטין את מה שהמשפחה מצפה לו. מנגד, חובות הנפטר כן חלים על העיזבון, והיורשים אינם חייבים בהם מעבר לשווי מה שקיבלו.

בישראל אין מס ירושה. קבלת נכס בירושה אינה נחשבת עסקה, ולכן אין בה מס שבח ואין מס רכישה. המס נכנס לתמונה רק בשלב המכירה, וכאן קיים בתנאים מסוימים פטור ממס שבח במכירת דירה שהתקבלה בירושה, כשהמוכר הוא בן זוג או צאצא של המוריש, המוריש הותיר דירה אחת בלבד, ואילו היה בחיים היה זכאי לפטור. גם חלוקה מוסכמת בין יורשים, כל עוד היא נעשית בתוך נכסי העיזבון ובלי תשלום מכיס פרטי, אינה נחשבת עסקה חייבת במס.

הדרך הטובה ביותר להימנע מכל התסבוכת הזו היא פשוט לא להשאיר את החלוקה לחוק. צוואה מסודרת, ולצידה ייפוי כוח מתמשך לתקופת החיים, מאפשרים לכם לקבוע בעצמכם מה יקרה. סקירה רחבה יותר של התחום מחכה לכם בעמוד צוואות וירושות.

למה לבחור במשרד אילן פורת ושות'

משרד עורכי דין אילן פורת ושות' בחדרה עוסק בדיני ירושה משנת 1975 ומלווה משפחות מכל הארץ. אנחנו מטפלים בכל שרשרת הפעולות: מיפוי היורשים והעיזבון, הוצאת צו ירושה, הסכמי חלוקה בין יורשים, רישום הזכויות בטאבו וייצוג בסכסוכים כשאין ברירה. בין כותלי המשרד פועל גם נוטריון, כך שאין צורך לרוץ לגורם נוסף לאימותים ולתרגומים, ואנחנו מקפידים על שירות אישי שבו אותו עורך דין מלווה את המשפחה לאורך כל הדרך.