הסתלקות מירושה: מתי אפשר, לטובת מי, ואיך עושים זאת נכון

מה זה הסתלקות מירושה ומה קובע חוק הירושה

הסתלקות מירושה היא הודעה חד צדדית בכתב של יורש, שבה הוא מוותר על חלקו בעיזבון. התוצאה המשפטית חזקה: רואים את המסתלק, במידה שהסתלק, כאילו לא היה יורש מלכתחילה. הוא אינו מקבל את הנכסים ואינו מעביר אותם הלאה, פשוט מוחקים אותו מהתמונה והחלוקה נעשית בלעדיו.

הכלל הזה חל גם על ירושה לפי חוק וגם על ירושה לפי צוואה, ולכן החיפוש הנפוץ הסתלקות מצוואה מתאר בדיוק את אותו מנגנון. חשוב לדעת שההסתלקות אינה טעונה הסכמה של היורשים האחרים: זו זכות אישית של כל יורש. סקירה כללית של דיני הירושה נמצאת בעמוד צוואות וירושות.

הסתלקות מצוואה לעומת הסתלקות מירושה על פי דין

סעיף 6 לחוק הירושה חל על שני המצבים גם יחד ואינו מבחין בין יורש על פי דין לבין זוכה על פי צוואה, וההבדל נמצא רק בתוצאה. בירושה על פי דין החלק שממנו הסתלקו מתחלק בין שאר היורשים לפי סדר הקרבה הקבוע בחוק. בהסתלקות מצוואה קובעות קודם כל הוראות הצוואה עצמה, כלומר יורש חלופי שהמצווה מינה. בהיעדר הוראה כזו החלק מתחלק לפי שאר הוראות הצוואה, ובאין הוראה מתאימה לפי כללי הירושה על פי דין, ולכן חשוב לבדוק את הנוסח המדויק עם עורך דין. לכן לפני שמסתלקים מצוואה חשוב לקרוא אותה עד הסוף ולבדוק לאן החלק באמת הולך.

לטובת מי מותר להסתלק מירושה

כאן נמצאת המגבלה החשובה ביותר, וגם המקום שבו הכי הרבה משפחות טועות. החוק מכיר בשני סוגי הסתלקות בלבד:

• הסתלקות כללית: היורש מוותר על חלקו בלי לנקוב בשם של מישהו. החלק שממנו הסתלק מתפזר בין שאר היורשים לפי חוק הירושה או לפי הצוואה, כאילו המסתלק לא היה קיים.
• הסתלקות לטובת בן זוגו של המוריש: המקרה השכיח ביותר, שבו הילדים מסתלקים לטובת ההורה שנותר בחיים כדי שהדירה תירשם כולה על שמו.
• הסתלקות לטובת ילדו של המוריש: למשל אח שמסתלק לטובת אחותו, שהיא ילדה של אותו מוריש.
• הסתלקות לטובת אחיו של המוריש: כלומר לטובת דוד או דודה.

מחוץ למעגל הצר הזה אי אפשר להסתלק לטובת אדם מסוים. הסתלקות מירושה לטובת נכד, אחיין, חבר או עמותה אינה אפשרית, גם אם כל המשפחה מסכימה. מי שמעוניין בתוצאה כזו צריך לקבל את חלקו בירושה ואז להעביר אותו הלאה, למשל בדרך של העברת דירה במתנה, וזו עסקה נפרדת שיש לה השלכות מס משלה.

הסתלקות מלאה, הסתלקות חלקית והסתלקות על תנאי

אפשר להסתלק מכל החלק בעיזבון או ממקצתו, וכך גם ממנה שהוקצתה בצוואה. הסתלקות חלקית מירושה מתאימה, למשל, ליורש שרוצה לוותר על מחצית מזכויותיו ולהשאיר בידיו את השאר.

עם זאת, חשוב להבין מה הסתלקות חלקית אינה. חלקו של יורש הוא שיעור מהעיזבון כולו ולא בעלות בנכס מסוים, ולכן אי אפשר להסתלק מהדירה ולהחזיק במזומן. כשהמטרה היא חלוקה לפי נכסים, למשל אח אחד לוקח את הדירה והשני את החסכונות, הכלי הנכון הוא הסכם בין יורשים ולא הסתלקות.

שני איסורים נוספים חשובים. ראשית, הסתלקות על תנאי בטלה: אי אפשר לומר שאתם מסתלקים בתנאי שיקרה דבר מסוים. שנית, הסתלקות בתמורה אינה הסתלקות אמיתית. יורש שמקבל כסף בעד ויתורו למעשה מוכר את חלקו, ורשות המסים בוחנת את הפעולה כעסקה לכל דבר.

איך מגישים תצהיר הסתלקות מירושה

בפועל מדובר בהליך פשוט וזול יחסית, שנעשה מול הרשם לענייני ירושה ואינו מצריך בדרך כלל התייצבות בבית משפט:

1. בודקים מה כולל העיזבון, אילו חובות רובצים עליו ומה תהיה החלוקה בפועל לאחר ההסתלקות. בלי הבדיקה הזו קל להסתלק לטובת תוצאה שלא התכוונתם אליה.
2. עורכים תצהיר הסתלקות בכתב, שבו מצוינים פרטי המנוח, פרטי המסתלק, היקף ההסתלקות ולטובת מי היא נעשית, אם בכלל. התצהיר מאומת בפני עורך דין.
3. מצרפים את התצהיר לבקשה לצו ירושה או לבקשה לצו קיום צוואה, או מגישים אותו בנפרד לרשם לענייני ירושה כל עוד הצו טרם ניתן.
4. הצו שיינתן ישקף כבר את החלוקה החדשה, וממנו ממשיכים לרישום הזכויות בטאבו, בבנקים ובחברות הביטוח.

עד מתי אפשר להסתלק מירושה

שני גבולות זמן. מצד אחד, אי אפשר להסתלק לפני מות המוריש: הסכם או ויתור על ירושה שנעשים בחיי המוריש בטלים מעיקרם. מצד שני, ההסתלקות אפשרית רק כל עוד העיזבון טרם חולק. ברגע שהנכסים חולקו ונרשמו על שם היורשים, השער נסגר.

מה לגבי הסתלקות מירושה לאחר מתן צו ירושה? אם הצו ניתן אך העיזבון עדיין לא חולק, הדבר עדיין אפשרי, אלא שיש להגיש בקשה לתיקון הצו והתהליך מסורבל יותר. לכן כמעט תמיד עדיף להסדיר את ההסתלקות עוד לפני שהצו יוצא.

מקרים מיוחדים: קטין, פסול דין וחובות

הסתלקות קטין מירושה, וכן הסתלקות של מי שהוכרז פסול דין, טעונה אישור בית המשפט. הורה או אפוטרופוס אינם יכולים פשוט לחתום בשם הילד ולוותר על חלקו. בית המשפט יאשר זאת רק אם ישתכנע שההסתלקות משרתת את טובתו של הקטין, ובפועל אישורים כאלה ניתנים במשורה.

נושא נוסף הוא חובות. יורש שנמצא בהליכי חדלות פירעון או שיש נגדו נושים אינו יכול להשתמש בהסתלקות כדי להבריח נכסים, וההסתלקות עלולה להיתקף. חשוב גם לתקן טעות רווחת: יורש אינו נושא באופן אישי בחובות המנוח מעבר לשווי מה שקיבל מהעיזבון, ולכן הסתלקות מירושה בגלל חשש מחובות היא לרוב מיותרת.

השלכות מס של הסתלקות מירושה

בישראל אין מס עיזבון, וההורשה עצמה אינה אירוע מס. הסתלקות שנעשית לפי כללי חוק הירושה אינה נחשבת מכירה או מתנה, ולכן היא אינה גוררת מס שבח ואינה גוררת מס רכישה. זו בדיוק הסיבה שההסתלקות היא כלי תכנון כה יעיל בתוך המשפחה.

התמונה מתהפכת בשני מצבים: הסתלקות בתמורה, והסתלקות לטובת מי שאינו בן זוג, ילד או אח של המוריש. בשני המקרים רואים את הפעולה כהעברת זכות מהיורש למקבל, על כל המשמעויות של מיסוי מקרקעין. נקודה שכדאי לשקול מראש היא מעמד הדירה: יורש שמקבל חלק בדירה עשוי לאבד את מעמד הדירה היחידה שלו לצורכי מס רכישה בעסקה עתידית, ולכן נכון לבדוק את התמונה המיסויית לצד השאלה המשפחתית.

למה לבחור במשרד אילן פורת ושות'

משרד עורכי דין אילן פורת ושות' בחדרה עוסק בצוואות ובירושות מאז 1975 ומטפל בתיקי עיזבון מכל הסוגים, מהסתלקויות פשוטות ועד סכסוכים מורכבים בין יורשים. עורך הדין אילן פורת הוא גם נוטריון, ולכן אימות תצהירים ואישורים נעשים באותו מקום. אנחנו מלווים לקוחות בכל הארץ, כולל בפגישות טלפוניות ובווידאו, ושיחת הייעוץ הראשונה ניתנת ללא התחייבות.