רכישת קרקע חקלאית

בתחילה, חשוב לבחון את המרקם התכנוני המתוכנן לאדמה ולאזור בהקשר לתמ"א 35. לדוגמה, קרקע המיועדת לפיתוח עירוני בעלת סיכויים גבוהים יותר לשינוי ייעוד מאשר כל מרקם תכנוני אחר. התמ"א 35 מציגה מידע עדכני על כיווני התכנון העתידיים של כל הקרקעות בישראל, והיא מחולקת לפי 'מרקמי תכנון': מרקם עירוני, מרקם כפרי, מרקמי שימור ארצי, מרקם שימוש משולב ומרקם חופי. יש לוודא שהקרקע המבוקשת מוגדרת בתמ"א כמרקם עירוני (קרקע צהובה).

כמו כן, עליך לבדוק את התכנית המתאר המקומית והמחוזית כדי להבין לאילו מטרות מיועדת הקרקע – האם לבניה של דירות, בתים צמודי קרקע, משרדים, חנויות, סלילת כבישים, אזור נופש, תחנה מרכזית וכדומה. אפשר לבצע את הבדיקה באמצעות המערכת הארצית באתר האינטרנט של משרד הפנים. כדי לקבל תוצאות מדוייקות, מומלץ לבקר באתר שמספק פרטים על חלקה וגוש.

כמו כן, יש לבדוק את עמדת הרשות המקומית בנוגע לקרקע, ולדעת את גודל הקרקעות הזמינות לבניה וגודל הבניה החדשה בשטחים המשויכים לרשות המקומית – האם יש לרשות המקומית התנגדויות לשינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות באזור הזה, וכדומה.

שאלה נוספת שכדאי לבדוק היא אם קיים הסכם שיתוף בין בעלי הקרקע/המשקיעים. הסכם כזה בדרך כלל מעלה את ערך הקרקע, מכיוון שהוא מצביע על עניין משוטף של הבעלים בקידום פרויקטים ותוכניות.

לבסוף, עליך לוודא שהקרקע היא פרטית ולא אדמת מנהל. רכישת קרקע פרטית מעניקה בעלות מוחלטת עליה, כולל רישום שם הרוכש בטאבו (לשכת המקרקעין). ברכישת קרקעות אדמת מנהל, מדובר בהשכרה לאורך זמן מהמדינה ולא ברכישה מלאה.

זהו רק סקירה כללית של הנושא, וכל בדיקה מקיפה תכלול ייעוץ עם מומחים בתחום.