הסכם בין יורשים והסכם חלוקת עיזבון: המדריך המלא

מה זה הסכם בין יורשים ומתי הוא נדרש

חוק הירושה מקדיש פרק שלם לחלוקת העיזבון, ובראש סדר העדיפויות שלו עומדת הסכמת היורשים: החלוקה נעשית קודם כל לפי הסכם ביניהם, ורק בהיעדר הסכם מכריע בית המשפט. המשמעות היא שהצו שקיבלתם, בין אם זה צו ירושה ובין אם זה צו קיום צוואה, קובע מי היורשים ומה שיעור חלקו של כל אחד, אבל הוא אינו מכתיב מי יקבל איזה נכס.

כאן נכנס הסכם בין יורשים. במקום שכל היורשים יירשמו כבעלים במשותף של הדירה, של החנות ושל חשבון הבנק, הם מסכימים על חלוקה עניינית: מי לוקח מה, מי מפצה את מי ואיך נסגרים החובות. זהו אחד הכלים היעילים ביותר בדיני הירושה, והוא מונע את הסכסוכים שנולדים משותפות כפויה. רקע כללי על התחום תמצאו בעמוד צוואות וירושות.

מי יכול להיות צד להסכם ומה מותר לכלול בו

• רק יורשים: צד להסכם יכול להיות רק מי שהוא יורש, לפי דין או לפי צוואה. בן זוג של יורש, נכד שאינו יורש או צד שלישי אינם יכולים להיכנס להסכם, ומי שביצע הסתלקות מירושה כבר אינו יורש ואינו חותם.
• כל מי שנפגע חייב לחתום: אין הסכם מחייב בלי הסכמת כל היורשים שחלקם משתנה. יורש שלא חתם שומר על חלקו כפי שנקבע בצו.
• אפשר הסכם חלקי: אין חובה לחלק את כל העיזבון בבת אחת. אפשר להסכים על הדירה עכשיו ולהשאיר את יתר הנכסים לשלב מאוחר יותר.
• רק נכסי העיזבון: ההסכם צריך להתייחס לנכסים שבתוך העיזבון. הכנסת נכסים או כספים מחוץ לעיזבון היא בדיוק המקום שבו נוצרת חבות מס, כפי שנסביר בהמשך.
• לא נדרש שוויון: החוק אינו דורש חלוקה שוויונית. יורש רשאי לקבל פחות משיעורו בצו, ובלבד שעשה זאת מרצון ובידיעה מלאה.

הסכם חלוקת עיזבון ומס: הכלל שחוסך הרבה כסף

בישראל אין מס עיזבון, והוא בוטל עוד בתחילת שנות השמונים. גם ההורשה עצמה אינה נחשבת מכירה, ולכן קבלת דירה בירושה אינה מחייבת במס שבח או במס רכישה. השאלה המעניינת היא מה קורה כשהיורשים מסדרים ביניהם את החלוקה אחרת.

כאן קובע חוק מיסוי מקרקעין כלל חשוב: החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים אינה נחשבת מכירה, ובלבד שלא ניתנה במסגרתה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו נכס מנכסי העיזבון. במילים פשוטות, כל עוד היורשים מחלקים ביניהם רק את מה שהמנוח הותיר, מותר להם להחליף ביניהם נכסים בלי לשלם מס שבח ובלי לשלם מס רכישה. אח שלוקח את הדירה בתמורה לכך שאחותו מקבלת את כל הכסף שבחשבונות המנוח, לא ביצע עסקה חייבת במס.

תשלומי איזון: הטעות שעולה מס שבח ומס רכישה

המלכודת הנפוצה ביותר נובעת מחוסר איזון. נניח שהעיזבון כולל דירה בשווי גבוה וסכום מזומן קטן בהרבה, ושני אחים רוצים שהדירה תעבור כולה לאחד מהם. כדי להשוות את החלקים, האח שמקבל את הדירה משלים לאחותו את ההפרש מכיסו הפרטי או באמצעות הלוואה שנטל. התשלום הזה מגיע מחוץ לעיזבון, ולכן החלק שכנגדו שולמה התמורה נחשב מכירה לכל דבר, על מס שבח למוכרת ומס רכישה לקונה.

לפני שמגיעים למצב הזה כדאי לבחון פתרונות שמשאירים את החלוקה בתוך גבולות העיזבון:

1. למפות תחילה את כלל נכסי העיזבון, כולל חשבונות בנק, קרנות, פוליסות, רכב וזכויות שטרם מומשו. לעיתים מתגלה שיש בעיזבון די כסף כדי לאזן בלי תוספת חיצונית.
2. לשקול מכירה של נכס מנכסי העיזבון וחלוקת התמורה בין היורשים, במקום העברה פנימית שמצריכה תשלום מכיס פרטי.
3. לתמחר מראש את החשיפה. לפעמים תשלום איזון קטן ומס נמוך עדיפים על שותפות ממושכת בדירה שאיש אינו מרוצה ממנה.
4. לערוך את ההסכם לפני שהזכויות נרשמות על שם כל היורשים. חלוקה מאוחרת, אחרי שכבר נרשמה בעלות משותפת, עלולה להיחשב עסקה בין היורשים ולא חלוקת עיזבון.

הסכם בין יורשים עתידיים לפני פטירת המוריש

רבים מחפשים הסכם בין יורשים עתידיים, כלומר הסכם שנחתם בעודו המוריש בחיים וקובע איך יחולק רכושו לאחר מותו. כאן התשובה של חוק הירושה חד משמעית: הסכם בדבר ירושתו של אדם, וכן ויתור על ירושתו, שנעשו בחייו, בטלים. גם מתנה שנועדה להיכנס לתוקף רק לאחר המוות אינה תקפה אלא אם נעשתה בצוואה כדין.

מה כן עובד? צוואה מסודרת שמשקפת את מה שהמשפחה סיכמה, ואם מתאים, גם העברה של נכס בחיי המוריש בעסקת מתנה. במקביל, מי שרוצה להיערך גם למצב של ירידה בכשירות יוסיף ייפוי כוח מתמשך. שיחה משפחתית פתוחה שמתורגמת למסמכים תקפים שווה הרבה יותר מהסכם שאין לו תוקף.

כשאין הסכמה: פירוק שיתוף בדירת המנוח

לא כל משפחה מגיעה להסכמה. כשיורש אחד רוצה למכור את דירת ההורים והאחרים מסרבים, הפתרון המשפטי הוא תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. אף שותף אינו חייב להישאר בשותפות בעל כורחו, ובית המשפט יורה על פירוק, בדרך כלל בדרך של מכירה וחלוקת התמורה, ולעיתים בחלוקה בעין כשהנכס ניתן לחלוקה.

חוק הירושה מוסיף הגנה ליורשים: כשמדובר בנכס מנכסי העיזבון שאינו ניתן לחלוקה, ליורש יש עדיפות לרכוש אותו בעצמו בתמורה שאינה נופלת משווי השוק, לפני שהנכס נמכר לצד שלישי. דרך אגב, עצם הגשת תביעת פירוק שיתוף היא לעיתים מה שמניע את הצדדים לחזור לשולחן ולחתום על הסכם.

אישור ההסכם, רישום בטאבו וביצוע בפועל

כשכל היורשים בגירים וכשירים ומסכימים, אין חובה לקבל אישור של בית המשפט להסכם. אפשר לצרף אותו לבקשה לצו ירושה או לבקשה לצו קיום צוואה, כך שהצו עצמו ישקף את החלוקה המוסכמת, ואפשר גם להגישו לרשם המקרקעין, לבנקים ולחברות הביטוח כבסיס להעברת הזכויות.

יש מצבים שבהם אישור בית המשפט נדרש או לפחות מומלץ: כשאחד היורשים הוא קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס, כשמונה מנהל עיזבון, או כשהצדדים רוצים שההסכם יקבל תוקף של פסק דין ולא יהיה ניתן להתכחש לו בהמשך. בתיקים כאלה מעורבים גם האפוטרופוס הכללי או היועץ המשפטי לממשלה, ולכן חשוב שהניסוח יהיה מדויק כבר בהגשה הראשונה.

למה לבחור במשרד אילן פורת ושות'

משרד עורכי דין אילן פורת ושות' בחדרה עוסק בירושות ובמקרקעין מאז 1975, ולשילוב הזה יש ערך ממשי בהסכמי חלוקת עיזבון: אותו צוות שמנסח את ההסכם גם יודע לרשום את הדירה בטאבו ולנהל את היבטי מיסוי המקרקעין. עורך הדין אילן פורת הוא גם נוטריון, כך שאימותים ותצהירים נעשים באותו מקום. אנחנו מלווים משפחות מכל הארץ, כולל בפגישות טלפון ווידאו, והשיחה הראשונה ניתנת ללא התחייבות.